פרשת נח - חס"ה לשבת

איך אפשר לדעת אם אדם הוא מצד הקדושה? איזה עצה נתן החכם ליהודי שלא היו לא ילדים? והאם בשבת צריך לכבד את סעודת היום יותר משל הלילה? • חידוש סיפור והלכה לפרשת נח

יום שלישי ב׳ חשון תשפ״ז | 13.10.2026 | 15:00

חידוש

"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ וכו' נֹחַ" (ו, ט)

אלה תולדות נח וגו', הנה ג' פעמים מוזכר בפסוק זה "נח", לפי שהיה נח בדיבורו, נח בהילוכו, נח במעשיו. וכפי שאמר בזוהר הקדוש (עי' בראשית דף נ"ח ע"ב), וכל ניחא מסטרא דקדושה. דהיינו הביטוי "נח" הוא מצד הקדושה. ולפי שזכה נח להזהר מהכעס והכעס הוא מסטרא דמסאבא והיה נח במעשיו שהוא מצד הקדושה, זכה למצוא "חן" בעיני השם (בראשית ו, ח) (ספר חרדים מצוות עשה פרק א').

עוד מפרש בזוהר הקדוש (שם) שנח היה נייחא לעילאין נייחא לתתאין (נח למעלה ונח למטה). כלומר היתה לו גם מנוחה רוחנית בתורה ובמצוות ומעשים טובים, שזה נקרא נח לעליונים, וגם מנוחה גשמית בענייני העולם הזה, עושר וכבוד שזה נקרא נח לתחתונים.

רבנו יוסף חיים זצ"ל מביא את הפסוק במשלי (כז, יט), כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם, כלומר, כפי שהאדם מתייחס לזולת, כך הזולת יתייחס אליו. ועל פי זה מפרש את הנאמר כאן "אלה תולדות נח, נח", "אלה" הם ה"תולדות" דהיינו התוצאות של "נח"- של מי שהוא "נח" עם הבריות, התוצאה לכך היא "נח" דהיינו גם הבריות יהיו ב"נח" עמו. ללמדנו מוסר, שאם אתה תהיה נח לבריות במידות טובות ובמצוות וכו', גם האחרים יהיו נוחים כלפיך, ותמצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם.

"וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג... וְשֵׁם אָחִיו יָקְטָן. וְיָקְטָן יָלַד אֶת-אַלְמוֹדָד וְאֶת-חֲצַרְמָוֶת" (י, כה-כו)

ראיתי בשם ר' לוי נחמני זצ"ל ביאור נפלא בפסוק זה. שהנה "עבר"- הוא האדם שעובר בעולם הזה. "ולו ב' בנים שם האחד פלג"- הוא היצר הרע שעושה "פילוג" מחלוקות ומריבה. "ושם אחיו יקטן"- הוא היצר הטוב שנקרא כך משום ש"מקטין" עצמו. והנה האדם שרוצה להגביר את היצר הטוב על יצר הרע, הדרך לכך מבוארת בגמ' (ברכות דף ה.) שיעסוק בתורה, נצחו מוטב, ואם לאו יקרא קריאת שמע. נצחו מוטב, ואם לאו יזכור לו יום המיתה. וזהו שאומר כאן הפסוק, "ויקטן ילד את אלמודד"- מלשון "לימוד", היינו "יקטן" שכאמור הוא היצר הטוב, "ילד את אלמודד" את העיסוק בתורה בכדי לנצח את היצר הרע. ואם עדיין לא נצחו, "את שלף" - שלף בגימטריא "שמע", דהיינו שיקרא קריאת שמע. ואם לא נצחו, את "חצר מות" - יזכור לו יום המיתה. וכדברי הגמרא הנ"ל.

סיפור

"בֹּא-אַתָּה וְכָל-בֵּיתְךָ אֶל-הַתֵּבָה" (ז, א)

כתב האברבנאל (סוף פרשת בראשית עה"פ וירא ה' כי וגו') אם נֹח לא היה נָח לפני כן, אלא היה מתרוצץ והולך מזה לזה להחזירם בתשובה, ומקהיל קהילות ועושה תפילות, לא היו לו את הצרות של התיבה. אבל מכיון שלא התפלל ולא טרח לפני כן, לכן היה צריך לטרוח בתיבה.

מסופר על יהודי שלא היו לו ילדים וטרח אצל כל הרופאים ולא הועיל, יעצוהו שילך לתלמיד חכם שיתפלל עליו ובזכות תפילתו יזכה לבנים. שאל אותו התלמיד חכם, אתה נותן מעשר? שאל אותו מה זה מעשר? הסביר לו והסכים לתת מעשר, וכך עשה, בא לביתו, הכין קופה שאליה היה אוסף את מעשרותיו והיה עושה בהם חסד עם האנשים, כאשר אמר לו התלמיד חכם. והנה בחסדי השם כעבור שנה זכה לילדים. לימים אמרה לו אשתו הן עתה כבר יש לנו ילדים ואין לי כח יותר לגמ"ח הזה, הן אנשים מגיעים לכאן בכל עת בימים ובלילות, מטרידים ומפריעים לנו ולעיסוקנו והדבר קשה לי עד מאוד. שמע לעצתה וכך עשה וכו'. והנה ילדיו החלו לחלות, וידרוש ברופאים ואין עוזר. בצרתו שב אל התלמיד חכם שיתפלל עליו וייעצהו. ובהגיעו, היה התלמיד חכם דורש, דוד המלך אמר, אך טוב וחסד ירדפוני (תהלים כג, ו), וקשה כיצד שייך שחסד רודף אחרי אנשים, הרי אנו רואים שרק מס הכנסה רודף אחרי האדם ולא טוב וחסד? ותירץ, דוד המלך אומר, יותר טוב שירדוף אותי לעשות צדקות ומעשים טובים, מאשר שאהיה רדוף ממחלות חס ושלום. הבין האיש את אשר עליו לעשות, שב לביתו וחידש את הקופה והוסיף בצדקות ובמעשי חסד ביתר שאת וביתר עוז, ובניו הבריאו מחוליים.

הלכה

קידוש וסעודת שחרית של שבת קודש

א. במקומות שנוהגים לעשות קידושא רבה לאחר התפלה ואוכלים עוגות או קוגל ובורקס וכדומה ועוד מיני תרגימא, וע"י זה מושכים הקהל לתפלה ולשיעור תורה. צריכים ליזהר לכסות העוגות המונחים בשעת הקידוש ויש נוהגים להקל בשאר שולחנות שאינם של המקדש.

ב. יסדר על השלחן י"ב לחמים כנגד י"ב חלות לחם הפנים, וכפי שנתבאר בסדר ליל שבת.

ג. יקבל הכוס בשתי ידיו משתי ידי זולתו, ואח"כ יחזיק הכוס ביד ימינו ויכוון לכלול השמאל בימין, וימזוג היין במים למתקו ואז יאמר ושמרו בני ישראל, אם תשיב משבת רגליך. ויכוין לכלול מדת לילה שהוא שמור עם מדת יום שהיא זכור. ויאמר סברי מרנן בכוונותיה וברכת הגפן.

ד. קידוש זה דשחרית דיום שבת קודש צריך להיות מיושב.

ה. סעודת היום צריך לכבדה יותר מסעודת הלילה, ולכן יכבד סעודת שחרית באיזה מין מאכל שחביב עליו או ירבה באיזה מין שלא אכל ממנו בסעודת הלילה.

ו. מצוה לאכול חמין בשבת כי זהו מכבוד ועונג שבת, ונוהגים לאכול עם החמין ביצים מבושלות שלימות בקליפיהן שהטמינו אותן מבעוד יום.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!